בסרטון ההדרכה מבית "babajig", תומר חולק את הידע המקצועי שלו ומשיב לאחת הבקשות הנפוצות בקרב קהילת הדייגים: כיצד לתפעל נכון את חיקוי הסטילו (של אנטאוס) כדי להפיק ממנו את המרב.
להלן ניתוח הטכניקה והדגשים המרכזיים כפי שהוצגו על ידי תומר:
1. הבנת מבנה הדמוי
כנקודת מוצא, תומר מסביר את היתרון המבני של הדמוי. לחיקוי הסטילו יש משקולת בחלקו האחורי, תכונה המאפשרת לדייג לבצע הטלות רחוקות ויעילות.
2. טכניקת "הויברציות המשתנות"
המומחיות של תומר באה לידי ביטוי ביכולת להתאים את אופן העבודה למרחק הדמוי מהדייג. השיטה מתחלקת לשני שלבים קריטיים:
• שלב א' – עבודה במרחק רב: כאשר הדמוי נמצא רחוק (בתחילת ההחזרה), ההנחיה היא להרים את המקל כלפי מעלה. בשלב זה, קריטי לשמור על חוט מתוח באופן רציף. הפעולה הנדרשת אינה משיכות אגרסיביות, אלא "טוויצ'ים" (מכות קטנות) ממש קטנים, המזכירים ויברציות עדינות.
• שלב ב' – עבודה מטווח קרוב: כאשר הדמוי מגיע בערך למחצית הדרך ומתקרב לחוף, תומר מדגים שינוי בזווית העבודה. בשלב זה יש להוריד את המקל הצידה. הטכניקה עצמה נשארת זהה ("אותו דבר בדיוק"), אך היא מתבצעת כשהמקל במנח צידי.
3. התוצאה במים
יישום מדויק של הטכניקה שתומר מציג – שמירה על מתח ושילוב של מכות קטנות – גורם לדמוי להגיב בצורה אופטימלית. הפעולה גורמת ל"אף" של הדמוי לנוע מצד לצד ("Walk the Dog"), תנועה המדמה דג פצוע או נמלט ומגרה את הטורפים לתקיפה.
לסיכום, הסרטון מדגיש כי הסוד לעבודה נכונה עם חיקוי הסטילו טמון בשילוב בין רגישות (ויברציות קטנות) לבין התאמת זווית המקל בהתאם למרחק הדמוי.

